אהבה רומנטית היא תכלית החיים/פסגת האושר, האומנם?

מאת Yael Cherniak

הנושא החם, שמקיף אותנו מכל כיוון אפשרי… זוגיות ואהבה!
מהו בכלל הקשר חדש לאהבה, האם היא תכלית החיים, המקור לאושר?

כתבתי עם רותי גולן, פסיכואנליטיקאית וחברה טובה לדרך הרוחנית, מאמר בנושא.

כתבנו זאת לקראת בואה של האורחת שלנו, איימי אדלשטיין מארה"ב שתרצה על הנושא ב-5 בבנובמבר. http://amyedelstein2012.com/

אהבה רומנטית היא תכלית החיים/פסגת האושר, האומנם?

מאת: רות גולן (פסיכואנליטיקאית) ויעל צ'רניאק (מאמנת אישית)

בתרבות שלנו מקומה של האהבה הרומנטית המחוברת עם המיניות הוא במרכז הבמה. במיוחד בתרבות החילונית, אפשר לומר שהאהבה הפכה לכמעט ערך עליון ולמה שמעניק לחיינו משמעות וסיפוק ומציאתה הפכה לתכלית החיים. בתרבות שבה קרסו כל האמונות הגדולות או האידיאלים החברתיים, מה שנותר כאידיאל כמעט דתי הוא הרדיפה אחרי האושר – כשהאהבה הרומנטית היא המקור המרכזי לאושר הזה. האומנם?

שתי הכותבות, פסיכואנליטיקאית ומאמנת אישית, שנפגשות עם אנשים רבים במסגרת עבודתן, יכולות לומר בוודאות ש-99% מהאנשים שמבקשים את עזרתנו, עושים זאת או משום שאינם מוצאים את האהבה אותה הם מבקשים, או משום שאינם משיגים את הסיפוק והאושר שכביכול הובטחו להם כתוצאה מהקשר הזוגי.

אנחנו מחפשים בזוגיות ריגושים רומנטיים, הרגשת שלמות ורוגע, סיפוק ואינטימיות, קבלה חברתית ותחושת יציבות, הקמת משפחה אך גם הרפתקאות מיניות. וכמובן – שמחה ואושר. דברים רבים שחלקם אף סותרים זה את זה, כמו ריגושים והרפתקאות מיניות שעשויים עם הזמן להיחלש כשאופי היחסים משתנה לשותפות בגידול הילדים, לחלוקה בנטל עבודות הבית ועוד. במקרה הטוב גם  מתחזקות החברות והאינטימיות הרגשית בין בני הזוג שמובילה להעמקת הקשר, ובמקרה הפחות טוב, עולים ומתחזקים המתחים, התסכולים והריבים בין בני הזוג.

פעמים רבות אנשים חושבים שהם מחפשים אהבה וזוגיות מסיבות מסוימות, כשלמעשה סיבות אחרות, לא מודעות להם, גורמות להם לבסוף לבחור את בן/בת הזוג. למשל, אנשים חושבים שהם בוחרים בזוגיות כדי לחוות אינטימיות וחברות, ובעצם הבחירה משחזרת באופן לא מודע את אופי היחסים שהיו בין ההורים שלהם.

"הבטחת השלמות", היא ההבטחה הסמויה שעומדת בבסיס כמיהתנו לאהבה רומנטית – התקווה שכשנמצא את האחד או האחת המתאימים, חיינו יהיו שלמים ומאושרים. זהו מיתוס מאד עמיד בלבנו. מיתוס זה מחוזק על ידי כל המדיה התרבותית שלנו: הטלויזיה, הסרטים שמגיעים מהוליווד, הפרסומות וכו'.

בהבטחה זו יש מן האמת הזמנית. אכן, כשאנו פוגשים את בן/בת הזוג שכה חיכינו לו, יש תחושה של התעלות ושמחה. אך הזמן ואתגרי החיים מגלים לנו שאין בכך לעשות אותנו מאושרים לאורך זמן. החוויה משתנה או חולפת ואם אנו לא מתפכחים מ"הבטחת השלמות", אנחנו נותרים מאוכזבים או לא מסופקים, ופעמים רבות מאשימים בכך את בן או בת הזוג שלנו. אנחנו בטוחים שטעינו בבחירה, ואם רק נבחר במישהו/י אחר, אותה הבטחה תתגשם.

אנו מצפים שבן /בת הזוג שלנו יאשרו אותנו – הן במובן של אושר, והן במובן של אישור. למעשה החוויה של השיכרון הרומנטי מוּנעת במקרים רבים על ידי הצורך של האגו בהכרה ובחיזוקים, ולא מעבר לכך.

איימי אדלשטיין, מורה בכירה מארה"ב, חברה בארגון בינלאומי שעוסק בחקר התודעה והתרבות (מיסודו של המורה אנדרו כהן), תשוחח על בעיה זו, אך בעיקר תתייחס להקשר אפשרי חדש לזוגיות. איימי אומרת: "מה שהופך זוגיות רומנטית להצלחה הוא אותו הדבר שהופך חיים רוחניים להצלחה – מחויבות למטרה גבוהה יותר, ענווה מול מה שאיננו יודעים, אוטונומיה ובגרות ( כלומר שאיננו תלויים באחרים לסיפוק צרכינו, משאלותינו ותשוקותינו), התמקדות במטרות נאצלות וויתור (על קטנוניות, דאגות מיותרות, חיכוכים). עלינו לתרגל ולטפח תכונות אלה אם אנו רוצים להצליח בדרך הרוחנית ולחיות חיים עם עומק רב יותר. כאשר אנו חולקים עם בן/בת הזוג שלנו מחויבות למטרות פחות-אישיות אלה, התוצאה היא חיים משותפים נטולי קונפליקטים, מלאים בשמחה, אהבה, כבוד הדדי, משמעות והרמוניה. קיים הקשר שבעזרתו אפשר להתמודד עם נושאים בעייתיים וכן מתקיימים כבוד אמיתי ותמיכה הדדית תמידית בהתפתחות של כל אחד מבני הזוג. מה יכול להיות יותר מספק מכך?"

בבסיס זוגיות מתפתחת כזאת המהווה מצע פורה להתפתחות של כל אחד מבני הזוג, מחוייב שיהיה אמון בסיסי ועמוק, לא רק במובן השטחי בהקשר של בגידות, אלא אמון במניע החיובי של האחר וביכולת שלו להתפתח. וכן אמון בעצמי, במניע החיובי שלי וביכולת שלי להתפתח.

למעשה עלינו להפנות את הבטחת השלמות כלפי עצמנו, לוותר על אישורים וחיזוקים מחוץ לאני שלנו, לחזק את הבטחון הפנימי שלנו ובאורח פלא זה דווקא מה שיאפשר לנו לחוש שלמות וסיפוק עם בן/בת הזוג שלנו, וגם להתמודד עם אתגרים וקונפליקטים.

זוגיות מתפתחת היא אם כן כזו שלעולם לא נחה על שמריה. יש בה התחדשות מתמדת יחד עם יציבות, אמון, בטחון, חברות ושמחה. מה שמאפיין אותה במיוחד זה המסע המשותף של שני בני הזוג לעבר מודעות גבוהה יותר ומכילה יותר. הכוונה היא למערכת יחסים שמאפשרת מרחב וחופש לשני בני הזוג להגשים את עצמם. זוגיות כזו מפנה את עצמה ממרכז הבמה והופכת להיות הבמה עצמה שעליה וממנה עולה המחזה ופועל בעולם.

(איימי תשוחח על כך ב5/11, בשמונה בערב, בנווה שכטר שברחוב שלוש 42 בנווה צדק – פרטים והרשמה http://amyedelstein2012.com/) .